בימים אלה הגשנו בשם לקוח משרדנו תביעה לבית המשפט המחוזי נגד מדינת ישראל/המשרד לבטחון פנים ובו מגולל סיפור מטריד של אלימות קשה מצד שוטרי יס”מ אשר פרצו לבית התובע כשהם רעולי פנים, ללא צו בית משפט או חשד המצדיק כניסה לבית, נקטו באלימות קשה נגד התובע וחמור מכך – ניסו לטייח זאת משהבחינו בתוצאות הקשות. לבסוף התברר כי השוטרים פרצו לבית הלא נכון.

בעקבות האירועים הקשים נפתחה חקירה מח”ש שבסיומה נקבע כי אכן השוטרים הפעילו כח לא סביר אך לא הוגשו כתבי אישום נגד המעורבים מאחר שלא ניתן היה לקבוע מי מהשוטרים שפרצו לבית נקט באלימות.

עוד נקבע כי אין בדוחות הפעולה הסבר כיצד אירעו הנזקים הקשים, דבר בעייתי כשלעצמו.

בעקבות כך, התובע, בן 17 במועד האירועים, סבל משברים ברגלו ומחבלת ראש וכיום סובל מפגיעות נוירולוגיות, אורתופדיות ופסיכיאטריות ונכותו מוערכת בשיעור 75% לצמיתות ולאחרונה ניתנה המלצה לאשפוז פסיכיאטרי.

שינוי במקדמי ההיוון: הגדלת הפיצויים הנפסקים בתביעות נזקי גוף

לאחרונה ניתן פסק דין תקדימי בבית משפט השלום, אשר קיבל את עמדת התביעה לשינוי שיטת החישוב להפסדים עתידיים עבור אישה שנפגעה בתאונת דרכים. משמעות ההכרעה: הגדלת הפיצויים שייפסקו בגין נזקי גוף

ביום 10.8.16 ניתן פסק דין פורץ דרך על ידי כב’ השופט מנחם קליין מבית המשפט השלום בתל אביב.

עניינה של התביעה בנזקי גוף בעקבות תאונת דרכים. התובעת יוצגה על ידי משרדנו. במסגרת פסק הדין נפסקו לתובעת, ילידת 1984, שנותרה בעקבות התאונה עם נכות אורתופדית בשיעור 10% לצמיתות פיצויים בסך כולל של 395,000 שקלים.

בפסק דינו קיבל בית המשפט את עמדתנו כי יש לשנות את שיטת החישוב המבוצעת ביחס להפסדים עתידיים.

מהי משמעות ההיוון לצורך חישוב הפסדים עתידיים?

נדגיש כי בתביעות נזקי גוף, חישוב הפסדים עתידים נערך לפי מכפלות של מקדמי היוון, אשר עד למתן פסק הדין עמדו על ריבית בשיעור 3%.

היוון משמעותו חישוב הערך הנוכחי של סכום שאמור להשתלם בעתיד, למשל הפסדי השתכרות של נפגע לעתיד עד גיל הפרישה – זהו ראש נזק שבו נפסקים פיצויים היום עבור הפסדים שיתרחשו בעוד שנים ולכן הוא מחושב לפי מכפלת הנכות התפקודית בשכר ובמקדם היוון (תלוי בשנים שנותרו לנפגע עד גיל הפרישה).

ראש נזק נוסף שבו מבוצע היוון – ראש נזק של הוצאות לעתיד. בהנחה שנקבע כי לנפגע צפויה הוצאה קבועה עד תום תוחלת חייו, ראש הנזק יחושב לפי מכפלת ההוצאה במקדם ההיוון הרלבנטי לניזוק עד תום תוחלת חייו.

בפסק הדין התקדימי קבע כב’ השופט קליין, בין היתר, כי שימוש במקדם היוון של 3% שבו נעשה שימוש עד היום פוגע קשות בניזוקים ונראה שזועקת לשמיים אי התאמתו של שיעור ההיוון שבשימוש למציאות הכלכלית כפי שקיימת כיום. נוצר מצב בו הסך המנוכה בתהליך ההיוון מוביל הלכה למעשה לפיצוי בחסר משמעותי של הניזוקים.

למעשה, עמדת פסק הדין היא כי שימוש במקדמי ההיוון בריבית בשיעור 3% גורם לכך שחברות הביטוח מרוויחות על גבם של הניזוקים, שכן הפיצוי שנפסק אינו מגלם את ההפסדים שייגרמו בפועל ברבות השנים.

נציין כי לאחרונה אף הועלתה האפשרות לתקן את תקנות ההיוון של הביטוח הלאומי ולהעמידן על ריבית בשיעור 2%.

משמעות הפסיקה הינה הגדלת הפיצויים שייפסקו לניזוקים ניכרות, שכן מקדמי ההיוון של 2% גבוהים משמעותית ממקדמי ההיוון של 3%. רק כדי להבהיר זאת במספרים – פיצוי כפי שנפסק לתובעת במקרה הנדון לפי מקדם היוון בשיעור 3% כפי שהיה נהוג בעבר היה מביא לפיצוי מופחת בסך כ-100,000 שקלים.

הואיל ופגיעות גוררות עמן שינויי אורחות חיים, פגיעות תפקודיות והפסדים – הגדלת הפיצויים הנפסקים תסייע לניזוקים משמעותית בהמשך חייהם בעתיד, תסייע להם בכלכלת משק ביתם בצורה טובה יותר בשנים שצפויות להם עד תום תוחלת חייהם.

נקווה כי פסק דין פורץ דרך זה יהווה נקודת מפנה בחישוב הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים ויוביל את המגמה הכה הכרחית להגדלת הפיצויים בגין נזקי גוף.

הח”מ הינו עורך דין ובעל משרד המתמחה בתביעות נזקי גוף.